קל להסתנוור מהכותרות המכריזות על הנפקות ענק ומשתפות את סיפורם של מנכלים בעלי חזון שעשו את זה והעובדים שהפכו למיליונרים. הסיפורים האלו עוזרים להזין את חלום הסטארטאפ, למרות אינספור שיברונות לב הנפוצים הרבה יותר בתעשייה שלנו, ואולי זה דבר טוב

אבל בעולם הפיננסי, אנחנו עוסקים בעובדות ולא בפנטזיות. לכן, אספנו מידע מעניין על 19 הנפקות ומכירות של חברות סטארטאפ ישראליות מהעשור האחרון, בדגש על השנתיים האחרונות. וזה מה שגילינו

חמש המלצות פיננסיות לעובדי ומייסדי סטארטאפים

א. הדרך להצלחה יכולה להיות ארוכה מאוד

יכול לעבור זמן רב עד שהחברה מגיע לאירוע הנפקה או מכירה. המידע שלנו מראה שהזמן הממוצע מייסוד החברה ועד למכירת המניות הוא כמעט 11 שנים, תקופה משמעותית שלא כל עובד או יזם יהיה מוכן לעבור עד לפגישה הנכספת עם הכסף הגדול

– מספר נתונים מעניינים

ההמתנה הממוצעת מתקצרת עבור חברות שמגייסות בקצב מהיר יותר. מסיבוב הגיוסי השלישי ועד לאירוע הנזלה הזמן הממוצע היה 5 שנים. בנוסף, כמעט שליש מהחברות שבדקנו לא גייסו בכלל סיבוב רביעי ורק 26% גייסו סיבוב חמישי הסטטיסטיקות משתנות דרסטית לאחר סיבוב גיוס שלישי – ולסטארטאפים יש סיכוי של אחד לעשר להירכש אחרי שהשלימו סיבוב זה.

הבנת סיבובי הגיוס בחברה שלכם יעזור לכם להבין את הסיכוי ואורך הזמן עד למפגש עם הכסף הגדול. אבל תמיד שאלו את עצמכם האם אתם מוכנים להיות סבלניים והאם הצרכים והתכניות הפיננסיות האישיות שלכם לטווח ארוך וטווח קצר מתאימות לטווח המתנה כזה

ב. רק ההצלחות מתוקשרות

סיפורי ניצחון הם מאוד פוטוגניים. אבל זירת הסטארטאפים מחוברת יותר לכישלונות מאשר להצלחות. כמעט 90% הסטארטאפים נכשלים, 20% מהם נסגרים אחרי שנה בלבד . בין השנים 2012 ל 2017 יותר מ 3,000 סטארטאפים ישראלים  ויתרו על החלום ונסגרו. לפי האתר קראנצ’בייס, רק 26% מהסטארטאפים שגייסו השקעת סיד מגיעים לסיבוב השקעה שני וכל השאר נכשלים, למרות שגייסו סיבוב ראשון שלעיתים יכול להגיע לסכומים גבוהים מאוד  

ג. מומלץ לגדר כל עליית שווי

כשחברות מגייסות כסף בדרכן לאירוע הנזלה, העלייה בשווי החברה עם כל גיוס עלולה לגרור גם השפעה שאינה רק חיובית עבור בעלי המניות

מלבד הדילול הברור באחזקות, משקיעים חיצוניים עלולים לראות את הוליואציה החדשה כמנופחת ולא ריאליסטית ולהסס שמא לחברה אין יותר לאן לצמוח.

דבר כזה עלול להגביל את ההזדמנויות עבורכם בשווקי סקונדרי (מכירת “יד שניה” של המניות שלכם למשקיע חיצוני) או עבור הזדמנויות הנזלה נוספות (למשל עסקת מימון מימוש מניות או מימוש שווי ללא מכירת מניות).

כמו כן, ותחת האווירה המתוארת לעיל, כל עוד הוליואציה היא רק “על הנייר” כלום לא מובטח. לכן, מייסדים, משקיעים ועובדים שמבינים את זה נוטים למכור חלק מאחזקותיהם במסגרת סיבובי השקעות בחברה, לעיתים אפילו בשלבים מוקדמים בחיי החברה. זה עוזר להבטיח את עליית הערך, לממש שווי ולהקטין את הסיכון שבירידת ערך עתידית או סגירת החברה.

עסקאות סקנדרי כאלו, שלעיתים יכולות בפני עצמן להעלות את וליואציית החברה, מתרחשות בשלבים שונים.

מתוך החברות שבדקנו, מייסדים ועובדים בחברות איטורו ואיירוןסורס ביצעו עסקאות סקונדרי אחרי מספר סיבובי גיוס מסורתיים. בחברות כמו אורקה, סיבובי הסקונדרי התרחשו מוקדם יותר, אפילו סמוך לסיבובי גיוס ב

ד. שווי גבוה יכול להיות מסוכן

עולם הסטארטאפים אוהב חדי קרן, אבל יצורים אגדתיים אלו (שנעשו יותר סטנדרטיים לאחרונה) חייבים להמשיך ולטפס בסולם הוליואציה ולהגיע לשולי רווח מאסיביים על מנת להמשיך ולהתקדם.

חברת סלאק, למשל, הנפיקה את מניותיה בשנת 2019 בויליואציה של 23.25 מיליארד דולר ומייצרת כמעט מיליארד דולר בהכנסות. חברות סאאס שהנפיקו לפי וליואציה של 3 מיליארד יצטרכו להגיע להכנסות של כ- 250 מיליון דולר על מנת להצדיק את המספר הזה, משימה קשה שיכולה לדרוש מהם לשלש את מכירותיהם. הרף עולה ולסיכון שלא לעמוד בו יש השלכות מרות על שווי החברה העתידי

ה. הציבור סוחר אחרת ממשקיעי הון סיכון

כשחברות פרטיות מגייסות השקעה, הוליואציה שלהן מושפעת מהאקוסיסטם הטכנולוגי, אשר מובל על ידי התיאבון של קרן הון הסיכון וסיבובי הגיוס והשווי של חברות סטארטאפ אחרות. זה יכול להיות מנותק מעט, או מנותק לחלוטין מהמכירות הממשיות של החברה, או השליטה שלה בשוק. עבור חברות ציבוריות מדובר בסיפור אחר לגמרי.

השוק החופשי מגיב אחרת ממשקיעים פרטיים. צמיחה מהירה עלולה שלא לנצח כאן, ודווקא פעילות עסקית קבועה ויציבה יכולה להבטיח את ערך המניה. ראינו מספיק דוגמאות של חברות שסבלו מצניחה בשווי המניה לאחר ההנפקה מסיבות שונות. למעשה, 62.5% מהחברות שבדקנו חוו צניחה בשווי לאחר הפיכתן לציבוריות. 46.2% מהן חוו את השלב השלילי הזה מייד עם ההנפקה. מתוך החברות שבדקנו, נמנות על הרשימה הזו חברות כמו אמוול, תופין, איירוןסורס, פיוניר, ג’ייפרוג,  ואחרות. דוגמא שכדאי להזכיר היא של חברת היפו, חברת האינשורטק שנעשתה ציבורית באמצעות מיזוג עם ספאק ואיבדה חצי משוויה בתוך שבועות ספורים.

הישארו ערניים ונהלו באופן אקטיבי את הנכסים הפיננסים שלכם, כולל אופציות ומניות. זכרו שביכלתכם לבסס את צעדיכם על המטרות הפיננסיות שלכם, ולא על התקדמותה של החברה בלבד

כעובדים, תוכלו לרתום את הידע שלכם על החברה על מנת לקחת החלטות מושכלות, לצד בדיקת היסטורית הגיוסים וההכנסות של החברה והבנת שוויה. אך חשוב שתזכרו שהמספרים בלבד לא תמיד מספרים הכל

החברות אותן בדקנו עבור המאמר

Amwell; Jfrog; Lemonade; Moovit; Checkmarks; Fiverr; Tufin; Elastic; Datorama; Cyberark; Wix; Waze; Zerto; IS; Payoneer; Monday; Taboola; eToro; Sentinel1